היא סתם מתעצבנת מכל דבר
"היא כל הזמן מחפשת אותי" אומר לי האיש.
"אם הייתי רואה שהקליפה נפלה, מה, לא הייתי מרים אותה?
ומה היא עושה עניין כזה אם לא שמתי את המכנסיים במקום?
וכשאני מסדר את המיטה בבוקר (רק בגלל שהיא מבקשת ממני כי אותי זה לא מעניין)
תמיד יש לה טענות.
למה הכיסוי לא מתוח? למה אתה לא מקפל בצדדים?
היא סתם לחוצה והכל מעצבן אותה. אין מה לעשות!"
וואו, כמה כעס וכאב
אני מקשיבה קשב רב לאיש, לשפת הגוף שלו, לטון הדיבור שלו.
הוא כל כך כועס על אשתו ומתוסכל.
הוא בטוח שהיא רק מחפשת על מה לבקר אותו ולא מצליח להבין אותה.
אני מתבוננת באישה. היא מקשיבה לבעלה עם עיניים מושפלות, עצובה, מיואשת.
אני מבקשת מהאיש שישאל אותה למה חשוב לה שכיסוי המיטה יהיה מסודר ומתוח.
היא עונה לו: "כי הבית שלנו קטן ומיד כשנכנסים אליו רואים את חדר השינה שלנו.
זה מביך אותי כשרואים שהמיטה שלנו מבולגנת. זה לא יפה".
"אה" הוא מגיב בהפתעה "ממש לא חשבתי על זה".
"מה את מרגישה כשיש לכלוך ובלגן?" אני שואלת את האישה.
"אני נלחצת ומתרגזת. זה עושה לי חוסר שקט".
"היא סתם מגזימה ועושה סיפור מכל דבר!" מכריז האיש.
אני פונה אליו ושואלת: "נניח שמישהו היה מחליף אותך במחסן, שאתה אחראי עליו,
ומשאיר אחריו בלגן, איך היית מרגיש?"
הוא עונה לי בהחלטיות: "הייתי משתגע מכעס. הוא כבר היה חוטף ממני!"
ואני בתגובה: "אתה מבין שזה מה שאשתך מרגישה כשאתה והילדים מלכלכים
ומפזרים דברים ולא מסדרים אחריכם למרות שהיא מבקשת מכם לנקות פעם אחר פעם?"
המבט של האיש עבר ממני אל אשתו וחזרה. הוא היה המום.
ניתן היה לשמוע את קולו של האסימון נופל במוחו וחודר אל ליבו.
הכעס התפרק ובמקומו עלו הבנה, אמפתיה ואפילו סקרנות.
"אז למה לא אמרת לי את זה?" הוא שאל את אשתו (הפעם בטון חדש, רך יותר).
"אני מבטיח שאשתדל לזכור מה שאת מבקשת ולעזור שיהיה נקי ומסודר יותר בבית".
השפעת אי סדר חיצוני
למה לכלוך, ערימות של חפצים זרוקים, דברים שבורים ואי סדר מייצרים בנו אי שקט פנימי?
מה הקשר בין מגבת שזרוקה על רצפת חדר האמבטיה לבין כעס והיעלבות?
איך ספל קפה ריק, המונח על השולחן בסלון, יכול להוציא אותנו מדעתנו?
ולמה תיק בית הספר של הילד שלנו, הנמצא ליד דלת הכניסה, יכול להוציא מאתנו שאגות כאלה?
התשובה היא שאי סדר חיצוני יוצר בנו רעש, תחושת עומס ואי סדר פנימי.
זה גורם לנו להיות חסרי שלווה, כועסים, עצבניים ומתוחים כמו קפיץ.
כאילו נכנס בנו שד והוא שמפעיל אותנו.
בראשנו עולות מחשבות כמו: "אני לא יכולה יותר, הוא חושב שאני עבד, הם לא סופרים אותי,
אני לא עושה יותר כלום בבית, שיתהפך העולם מצדי…".
כך אנחנו עשויים להרגיש גם כשיש סערה בחוץ, מזג האוויר מעונן וקודר
והרוח משתוללת וממלאה את החלל באבק ולכלוך.
הדבר מיד ישפיע על הרגשתנו.
בדומה לכך, האביב המתקרב, ועמו הפריחה הצבעונית והיפיפייה והאוויר הנקי,
משפרים את מצב רוחנו.
והנה מגיע חג הפסח בכבודו ובעצמו ועמו… מבצעי הניקיון.
מה קורה לנו עם בואו של חג הפסח?
משהו מבפנים קורא לנו להתחיל לנקות ולסדר את הבית כאילו שמעולם לא ניקינו אותו.
אנחנו הופכים הכל, מקרצפים, מבריקים, זורקים, מחליפים, מאווררים, קונים, מחדשים.
הכל עומד למסדר; הארונות, המקרר, התנור, הספות, השולחנות, הכיסאות, השמיכות.
שום דבר לא נעלם מעינינו.
מה זה השיגעון הזה? ולמה דווקא עכשיו? מה יש בחג הזה שגורם לנו להתנהג כך?
התשובה היא, שבדומה לכך שאי סדר חיצוני יוצר אי סדר פנימי,
כך סדר חיצוני יוצר בנו סדר ושקט פנימיים.
עם בוא חג האביב אנחנו נעשים מלאי מרץ לנקות את הבית, שבו אנו גרים,
ובמקביל לנקות גם את "הבית הפנימי" שלנו, את הלב, את הרצונות, את עצמנו.
אנחנו חשים רצון גדול "לצאת מעבדות לחירות" ברמה הרגשית,
וחווים, בעזרת הניקיונות, המיונים והסדר שאנחנו עושים, אנרגיה חדשה, חופש פנימי ואיזון.
מה זה "חופש פנימי"?
חופש פנימי הוא תחושה של מסוגלות וכוחות.
מחשבה שהכל אפשרי ושיש לנו שפע של אפשרויות,
אשר אנחנו יכולים לבחור את הטובה מכולן עבורנו.
חוויה של עוצמה, שבה, בכל רגע נתון, אנחנו יכולים לשנות את חיינו ולממש את חלומותינו.
זהו מצב שבו אנחנו יוצאים מתקיעות, תסכול וסבל וקל לנו יותר לקבל החלטות בצורה שקולה,
לתת פרשנות חדשה לאירועים שמאד הכעיסו אותנו או למצבים שמאד הדאיגו אותנו,
להכניס יותר שמחה לחיינו ולשפר את היחסים עם אנשים הקרובים לנו.
הרגשה של שחרור, רעננות ו"יציאה לחופשי".
כיצד לנקות את "הבית הפנימי" שלנו?
- לצאת מ"עבדות מחשבתית" – לבחון אמונות על החיים ותפישות עולם, שמקבעות אותנו,
גורמות לנו לפחד ולא להעז, ומונעות מאתנו להתנסות, להתקדם ולהשיג תוצאות רצויות חדשות. - לקבוע מטרות – לבחון את המצב הנוכחי שלנו ולהחליט מה אנחנו רוצים לשנות.
להבין מה באמת אנחנו אוהבים ומה משמעותי עבורנו.
בהתאם לכך, עלינו להגדיר מטרות ויעדים ספציפיים, שניתן להשיגם, מדידים ותחומים בזמן. - לנקות את הראש – להקשיב למחשבות ה"שליליות" שלנו, אשר גורמות לנו לכעוס, להיפגע, להסתגר,
לשפוט ולתקוף, ולבחור במקומן מחשבות "חיוביות", אשר יקדמו אותנו להשגת היעדים שבחרנו. - לשמור על הגוף – לישון היטב, לאכול תזונה בריאה, לשמור על כושר גופני ומנוחה נכונה,
להקשיב לתחושות הגוף ולטפל בו בתשומת לב ובאחריות. - לפעול מתוך הנאה, שמחה, יושר פנימי וביטחון – להכיר בכוחות שלנו ליצור שינוי בחיינו.
ליהנות מיופיו של הטבע.
לרוץ, לרקוד, לשיר, לשחק, לבלות עם חברים (כאלה שנעים לנו אתם) ולהשתטות.
לחגוג את ההישגים הקטנים, להתרגש, להודות על מה שיש ולאהוב מכל הלב.
חג הפסח הוא הזמן לנקות את הבית ולייצר חופש פנימי
חג הפסח הוא חג האביב וחג החירות. זהו זמן מיוחד של ניקיון והתחדשות.
הוא נותן לנו כוחות ורצון לצאת למסע של שינוי, צמיחה והתפתחות.
יש משהו מיוחד באוויר, באביב הפורח והמרהיב, הקורא לנו להקשיב פנימה לעצמנו ולרצונותינו הכמוסים ביותר.
כל מה שנותר לנו לעשות הוא לנצל את ההזדמנות ולהעז לעשות צעדים חדשים,
שיקדמו אותנו לקראת מימוש חלומותינו ויצירת אושר ומשמעות בחיינו.
אם נודה על האמת, מה יותר חשוב; ניקיון הבית או ניקיון לבנו?